המציאות החיצונית שלך כולה היא השתקפות של המציאות הפנימית שלך. ממש כמו להביט במראה.
כל אדם שאת פוגשת, כל מערכת יחסים (בעבודה, בזוגיות, חברות, משפחה)
היא השתקפות של החלקים הפנימיים שלך – המחשבות והאמונות שלך לגבי עצמך ולגבי העולם.
כך אנחנו יוצרות את המציאות של עצמנו, בכל רגע נתון.

אז אם אני יוצרת את המציאות של עצמי, למה היא לא נראית כמו שאני רוצה?
כי אנחנו לא מודעות למה שקורה בתוכנו.
אנחנו מבקשות משהו ושוכחות לראות את האמונות שיושבות על הבקשה הזו, לפעמים מדחיקות אותן.
אותן אמונות שנוצרו מחוויות עבר (בעיקר ילדות) ומייצרות מחשבות ודפוסי התנהגות שמגשימים אותן במציאות החיצונית.
יש לך אמונה שאת לא מספיק טובה? היא תשתקף לך במציאות.
יש לך אמונה שאת לא ראויה לכל השפע שיש לעולם להציע? היא תשתקף לך במציאות.
ואני מבינה את המקום של ההדחקה, זה לא נעים להודות בקול רם שאת לא מאמינה שאת ראויה לאהבה ושפע.
אבל רק היכולת לראות את האמונות האלה, להכיל אותן כמו אמא שמכילה את כל ילדיה,
תיתן לך את הכלים להטמיע אמונות שישרתו את מי שאת היום.

היכולת שלך לראות ולעבוד עם מערכת האמונות שלך היא זאת שתקבע אם