אני יכולה לגלול לך עכשיו את סיפור חיי, על הטראומות והפצעים שאני סוחבת מהילדות ואיך היוגה עזרה לי לרפא אותם, על השנים בהן הייתי סטודנטית לתואר ראשון תובעני בו היוגה שמרה אותי שפויה, על ההתמדה בתרגול שגרמה לי פתאום לשים לב שאני הולכת זקופה וללא כאבים, או על היום בו הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות ומאז החיים שלי נראים כמו רכבת הרים.

הכל באמת קרה אבל זה לא באמת מעניין אותך נכון?

זה מה שמעניין אותך –

כשהתחלתי לתרגל יוגה, אי שם לפני 10 שנים, הייתי בחורה צעירה וחסרת משמעות בעולם. לא הכרתי את עצמי, לא ידעתי מה אני רוצה ולא הקדשתי זמן לחשוב על זה בכלל,
כי איזו עוד אופציה יש חוץ מהמסלול הידוע של צבא-טיול-לימודים-חתונה-ילדים הידוע?
הייתי מנותקת מכח החיים שלי (מי בכלל ידע אז מה זה) והתעסקתי בלדאוג שההורים שלי יהיו גאים ומבסוטים. ניסיתי בכל כוחי לעשות מה שמצופה ממני, לעבוד בעבודה של גדולים, לצאת עם הבחורים "הנכונים". הבעיה היתה שהדרך שלהם להיות גאים התנגשה עם שלי, וזה גמר אותי נפשית. הייתי בדיכאון עמוק תקופה ארוכה ובכלל לא היה לי מושג (גם לא הבנתי למה), הייתי במערכות יחסים רעילות מאוד, העבודה שלי היתה משעממת וחסרת משמעות, ולרגע אחד היה נדמה שאני משלימה עם העובדה שחיי הולכים להיות אפורים וידועים מראש עד הפנסיה.
ואז הגיעה הקורונה.

פוטרתי מהעבודה, ובזמן הזה שקיבלתי אבטלה החלטתי לפתוח עסק כמעצבת גרפית, וגם נרשמתי לקורס הוראת יוגה רק כי רציתי להבין לעומק איך ולמה אני אוהבת את הדבר הזה כלכך.
כשהתחיל הקורס התחלתי לראות הכל. כמו נפקחו לי העיניים – על עצמי, על המציאות, על הדפוסים שלי שגורמים לי לסבל והורסים לי מלא דברים טובים.
ברגע שהרגשתי מספיק ביטחון ללמד סגרתי את העסק של העיצוב והלכתי אול אין על שיעורי יוגה, כי אין מצב שאני שומרת את כל הידע הזה לעצמי.

עם הזמן וההעמקה, ההתמסרות שלי לדרך היוגה פתחה לי שערים בתודעה שבכלל לא ידעתי על קיומם. כן נכון התגמשתי התחזקתי וכאבי הגב וכאבי הווסת כבר לא מנהלים אותי, אבל יותר מזה –
למדתי לעשות לעצמי מקום. לרפא טראומות ופצעים וכאבים דרך התודעה. למדתי ואני עדיין לומדת את הכוח העצום שניתן לי כבת אנוש ליצור לעצמי את המציאות.
קיבלתי בחזרה את הכוח שנלקח ממני כילדה, והוא נלקח מרובנו כילדים – הכוח להיות אני, לעשות לעצמי מקום, לחשוב באופן עצמאי בלי לתת לאף אחד להשפיע לי על התודעה ללא רשותי, ולחיות את החיים שאני רוצה לחיות, גם אם זה מתנגש עם הציפיות של אמא שלי שאתחתן עם רופא.
חזרתי להיות בעלת הבית של חיי.
ואת זה אנחנו לומדות כל שיעור, צעד צעד, כל פעם קצת, כי ככה אני רואה את השליחות שלי – בלהחזיר לך את המפתחות.

מעבר לשם שניתן לך בילדות, מעבר לטייטלים שמדביקים על כולנו מרגע היוולדנו והם רק הולכים ומתרבים עם השנים, יש אמת אחת פשוטה ונקיה
של המהות שלנו, של הנשמה והקול שהיא צריכה לבטא בעולם.

בגיל צעיר אנחנו לומדות להשתיק את הקול הזה כי חופש תודעתי מאיים על הסדר החברתי, במיוחד של נשים.
היוגה באה ואומרת "כל מה שהחברה לימדה אותך-הפוך"
הייחודיות שלך חשובה, לצמצם את עצמך ואת האור שאת זה החטא הכי גדול שלך מול אלוהים.